מה זה Docker וכיצד להתקין אותו על AlmaLinux 10 ו-Ubuntu
Docker שינה את הדרך שבה מפתחים ומנהלי מערכות בונים, מפיצים ומריצים תוכנה. במקום להתקין כל יישום ישירות על השרת, עם כל הספריות וההגדרות שלו, Docker אורז את היישום יחד עם כל מה שהוא צריך ליחידה אחת, שרצה באותה צורה בדיוק במחשב הפיתוח, בשרת הבדיקות ובשרת הייצור. במדריך נסביר מה זה Docker ומה זה Docker Compose, נסקור את היתרונות המרכזיים ונציג התקנה מלאה, צעד אחר צעד, על AlmaLinux 10 ועל Ubuntu.
מה זה Docker?
Docker הוא כלי לבנייה, להפצה ולהרצה של יישומים בתוך קונטיינרים (Containers). קונטיינר הוא סביבת ריצה מבודדת וקלה, שמכילה את קוד היישום ואת כל מה שנדרש להפעלתו: סביבת הריצה של שפת התכנות, ספריות, כלי מערכת וקובצי הגדרות. כך היישום אינו תלוי בתוכנות שמותקנות בשרת, ומתנהג באותה צורה בכל מקום שבו Docker פועל. בשרתים, Docker רץ בעיקר על Linux, ובמחשבי פיתוח עם Windows או macOS עובדים בדרך כלל עם Docker Desktop.
הרעיון שאול מעולם הספנות. המילה docker פירושה באנגלית סוור, פועל נמל שמעמיס ופורק אוניות, והקונטיינר דומה למכולת משלוח סטנדרטית: אפשר להעמיס אותה על כל אונייה, משאית או רכבת, ללא קשר למה שנמצא בתוכה. באותו אופן, קונטיינר של Docker רץ על כל שרת שבו מותקן Docker, ללא קשר לשפת התכנות ולתוכנות שבתוכו.
קונטיינר לעומת מכונה וירטואלית
מכונה וירטואלית (VM) מדמה מחשב שלם: יש לה מערכת הפעלה מלאה משלה, כולל ליבה (Kernel), והיא רצה מעל Hypervisor, שמחלק את משאבי החומרה בין המכונות. קונטיינרים חולקים את הליבה של מערכת ההפעלה המארחת, וכל קונטיינר מכיל רק את היישום ואת התלויות שלו. את ההפרדה בין הקונטיינרים מספקים מנגנונים של ליבת Linux: namespaces, שמבודדים את התהליכים, הרשת ומערכת הקבצים של כל קונטיינר, ו-cgroups, שמגבילים את צריכת המעבד והזיכרון שלו.
מאפיין | מכונה וירטואלית | קונטיינר |
|---|---|---|
מערכת הפעלה | מערכת מלאה, כולל ליבה משלה | משתמש בליבה של השרת המארח |
זמן עלייה | עשרות שניות עד דקות | שניות ספורות ואף פחות |
נפח טיפוסי | גיגה-בייטים | מגה-בייטים עד מאות מגה-בייטים |
בידוד | חזק, ברמת החומרה הווירטואלית | ברמת מערכת ההפעלה, באמצעות מנגנוני הליבה |
שימוש מתאים | הרצת מערכות הפעלה שלמות, גם שונות זו מזו | הרצה ופריסה של יישומים ושירותים |
שתי הטכנולוגיות משלימות זו את זו. שרת VPS, למשל, הוא מכונה וירטואלית, ו-Docker שרץ בתוכו מאפשר להפעיל עליו יישומים רבים, כל אחד בקונטיינר משלו.
אימג', קונטיינר, Registry ו-Dockerfile
בעבודה עם Docker כדאי להכיר ארבעה מושגים מרכזיים:
אימג' (Image): תבנית לקריאה בלבד, שבנויה משכבות (Layers) ומכילה את מערכת הקבצים של היישום ואת ההגדרות להפעלתו. מאימג' אחד אפשר להפעיל קונטיינרים רבים.
קונטיינר (Container): מופע רץ של אימג'. Docker מוסיף מעל שכבות האימג' שכבת כתיבה דקה, ולכן שינויים בקבצים בתוך קונטיינר אינם משפיעים על האימג' עצמו או על קונטיינרים אחרים.
Registry (מאגר אימג'ים): שירות לאחסון ולהפצה של אימג'ים. המאגר הציבורי המוכר ביותר הוא Docker Hub, שבו זמינים אימג'ים רשמיים של Nginx, MariaDB, PostgreSQL, Redis, Node.js ומערכות רבות נוספות, וארגונים רבים מפעילים גם מאגר פרטי משלהם. מורידים אימג' מהמאגר בפקודה
docker pullומעלים אליו בפקודהdocker push.Dockerfile: קובץ טקסט עם הוראות לבניית אימג': מאיזה אימג' בסיס להתחיל, אילו קבצים להעתיק, אילו חבילות להתקין ואיזו פקודה להריץ כשהקונטיינר עולה.
לדוגמה, כך נראה Dockerfile קצר שמגיש אתר סטטי באמצעות Nginx:
FROM nginx:alpine
COPY ./site /usr/share/nginx/html
EXPOSE 80בונים ממנו אימג' ומפעילים קונטיינר בשתי פקודות:
docker build -t my-site .
docker run -d -p 8080:80 --name my-site my-siteהפקודה הראשונה בונה אימג' בשם my-site מהתיקייה הנוכחית, והשנייה מפעילה ממנו קונטיינר. הדגל -d מריץ את הקונטיינר ברקע, והדגל -p 8080:80 ממפה את פורט 80, שבו Nginx מאזין בתוך הקונטיינר, לפורט 8080 של השרת.
מה זה Docker Compose?
יישום אמיתי מורכב בדרך כלל מכמה רכיבים: שרת אינטרנט, מסד נתונים, שרת מטמון (Cache) ולעיתים גם תור משימות. Docker Compose הוא כלי להגדרה ולהפעלה של יישומים מרובי קונטיינרים: את כל השירותים, הרשתות ונפחי האחסון מגדירים בקובץ YAML אחד, ומפעילים את כולם בפקודה אחת.
שם הקובץ המומלץ הוא compose.yaml, והכלי מזהה גם את השם הקודם docker-compose.yml. בגרסאות העדכניות Compose מותקן כתוסף (Plugin) של Docker, ומפעילים אותו בפקודה docker compose, עם רווח. הכלי הוותיק docker-compose, עם מקף, כבר אינו מתעדכן.
דוגמה: אתר WordPress עם מסד נתונים
הקובץ הבא מגדיר שני שירותים: web, שמריץ את WordPress, ו-db, שמריץ את מסד הנתונים MariaDB:
services:
web:
image: wordpress:latest
restart: unless-stopped
ports:
- "8080:80"
environment:
WORDPRESS_DB_HOST: db
WORDPRESS_DB_USER: wp
WORDPRESS_DB_PASSWORD: change-me
WORDPRESS_DB_NAME: wordpress
depends_on:
- db
db:
image: mariadb:lts
restart: unless-stopped
environment:
MARIADB_DATABASE: wordpress
MARIADB_USER: wp
MARIADB_PASSWORD: change-me
MARIADB_RANDOM_ROOT_PASSWORD: "yes"
volumes:
- db-data:/var/lib/mysql
volumes:
db-data:Compose יוצר לשירותים רשת פנימית משותפת, ולכן WordPress מתחבר למסד הנתונים לפי שם השירות, db, ללא צורך בכתובת IP. רק השירות web ממפה פורט לשרת, ומסד הנתונים נגיש ברשת הפנימית בלבד. הנתונים של MariaDB מאוחסנים ב-Volume בשם db-data, ולכן הם נשמרים גם כאשר הקונטיינר נמחק ונוצר מחדש. ההגדרה restart: unless-stopped מחזירה את השירותים לפעולה באופן אוטומטי לאחר הפעלה מחדש של השרת. לפני שימוש אמיתי, החליפו את הסיסמאות לדוגמה בסיסמאות חזקות.
להפעלת היישום, הריצו בתיקייה שבה נמצא הקובץ:
docker compose up -dהאתר יהיה זמין בפורט 8080 של השרת. כדי לעצור ולמחוק את הקונטיינרים ואת הרשת, תוך שמירה על הנתונים שב-Volume, הריצו:
docker compose downכדי למחוק גם את ה-Volumes ואת הנתונים שבהם, הוסיפו לפקודה את הדגל --volumes.
למה להשתמש ב-Docker? היתרונות המרכזיים
סביבה זהה בכל מקום: הקונטיינר כולל את כל התלויות, ולכן היישום מתנהג באותה צורה במחשב המפתח, בשרת הבדיקות ובשרת הייצור. התופעה המוכרת של "אצלי זה עובד" כמעט נעלמת.
בידוד בין יישומים: כל יישום רץ בקונטיינר משלו, עם הגרסאות שהוא צריך. אפשר להריץ באותו שרת יישומים שדורשים גרסאות שונות של PHP, Python או Node.js, ללא התנגשויות ביניהם.
פריסה מהירה: קונטיינר עולה בתוך שניות, ושרת חדש מוכן לעבודה מיד לאחר התקנת Docker והורדת האימג'ים.
ניידות: אותו אימג' רץ במחשב מקומי, בשרת VPS, בשרת ייעודי ובענן, ולכן מעבר בין שרתים ובין ספקים פשוט הרבה יותר. רוב האימג'ים הרשמיים זמינים גם למעבדי x86-64 וגם למעבדי ARM.
ניצול יעיל של משאבים: קונטיינרים אינם מריצים מערכת הפעלה מלאה, ולכן אותה חומרה מריצה יותר יישומים.
עדכונים וחזרה לגרסה קודמת: עדכון יישום הוא מעבר לאימג' חדש, וחזרה לגרסה הקודמת היא הפעלה מחדש של האימג' הקודם, בתוך שניות.
אקוסיסטם עשיר: ב-Docker Hub זמין מגוון עצום של אימג'ים מוכנים, וכלי CI/CD, פלטפורמות ענן ו-Kubernetes עובדים עם אימג'ים בתקן OCI הפתוח, שבו משתמש Docker.
נקודות שכדאי להכיר
אבטחת אימג'ים: מומלץ להשתמש באימג'ים רשמיים או ממקורות מוכרים, להעדיף אימג'ים קטנים שמכילים רק את מה שנדרש, ולעדכן אותם באופן קבוע כדי לקבל את תיקוני האבטחה האחרונים.
שמירת נתונים: קונטיינר הוא רכיב שמחליפים בקלות, ולכן נתונים שחשוב לשמור, כמו מסדי נתונים וקבצים שמשתמשים מעלים, מאוחסנים ב-Volumes שמנוהלים בנפרד מהקונטיינר. בהמשך המדריך נראה כיצד.
ניהול סודות: את הסיסמאות והמפתחות מומלץ להעביר לקונטיינר באמצעות משתני סביבה או Secrets, במקום לשמור אותם בתוך האימג'.
התקנת Docker על AlmaLinux 10
ההתקנה מתבצעת מהמאגר הרשמי של Docker, שמספק את הגרסאות העדכניות של Docker Engine, של containerd ושל התוספים Buildx ו-Compose. התחברו לשרת ב-SSH עם המשתמש root או עם משתמש בעל הרשאות sudo, והריצו את הפקודות לפי הסדר. למידע נוסף על ההפצה עצמה, קראו את המאמר מהי מערכת ההפעלה AlmaLinux.
שלב 1: עדכון מערכת ההפעלה
לפני ההתקנה, עדכנו את כל חבילות המערכת:
sudo dnf -y updateהפעלה מחדש של השרת מומלצת רק כאשר העדכון כלל ליבה (Kernel) חדשה, כדי שהשרת יעלה עם הליבה העדכנית:
sudo rebootשלב 2: התקנת כלי ניהול המאגרים ומודולי ליבה נוספים
sudo dnf install -y dnf-plugins-core kernel-modules-extraהחבילה dnf-plugins-core מספקת את הפקודה dnf config-manager, שמשמשת בשלב הבא להוספת המאגר של Docker. החבילה kernel-modules-extra מוסיפה מודולי ליבה נוספים, שאינם כלולים בהתקנה הבסיסית של AlmaLinux 10. החבילה מותקנת עבור הליבה העדכנית ביותר, ולכן חשוב שהשרת כבר פועל עליה, כפי שמתואר בשלב 1.
שלב 3: הוספת המאגר הרשמי של Docker
sudo dnf config-manager --add-repo https://download.docker.com/linux/centos/docker-ce.repoחברת Docker אינה מפרסמת מאגר נפרד ל-AlmaLinux. מאחר שההפצה תואמת ל-Red Hat Enterprise Linux, משתמשים במאגר של Docker ל-CentOS, שבוחר באופן אוטומטי את החבילות המתאימות לגרסת המערכת.
שלב 4: התקנת Docker Engine ו-Docker Compose
sudo dnf install -y docker-ce docker-ce-cli containerd.io docker-buildx-plugin docker-compose-pluginהפקודה מתקינה חמש חבילות:
docker-ce: מנוע Docker (Docker Engine), השירות שמנהל את האימג'ים, הקונטיינרים, הרשתות וה-Volumes.
docker-ce-cli: כלי שורת הפקודה
docker.containerd.io: סביבת הריצה שמפעילה את הקונטיינרים בפועל ומנהלת את מחזור החיים שלהם.
docker-buildx-plugin: התוסף Buildx, לבנייה מתקדמת של אימג'ים באמצעות BuildKit, כולל בנייה למספר ארכיטקטורות.
docker-compose-plugin: התוסף Docker Compose, שמופעל בפקודה
docker compose.
שלב 5: הפעלת השירות
sudo systemctl enable --now dockerב-AlmaLinux השירות אינו עולה אוטומטית בסיום ההתקנה. הפקודה מפעילה אותו מיד, ומגדירה אותו לעלות בכל הפעלה של השרת.
שלב 6: בדיקת ההתקנה
בדקו את הגרסאות של Docker ושל Docker Compose:
docker --version
docker compose versionלבדיקה מעשית, הריצו את קונטיינר הבדיקה הרשמי:
docker run hello-worldאם אתם מחוברים עם משתמש רגיל שאינו חבר בקבוצה docker, הריצו את הפקודה עם sudo:
sudo docker run hello-worldDocker יוריד את האימג' hello-world מ-Docker Hub ויפעיל ממנו קונטיינר, שמדפיס הודעת אישור ומסתיים. פלט תקין כולל את השורות הבאות:
Hello from Docker!
This message shows that your installation appears to be working correctly.SELinux: אפשר להשאיר את SELinux במצב Enforcing, שהוא ברירת המחדל ב-AlmaLinux. Docker פועל במצב זה באופן תקין, ולרוב השימושים אין צורך לשנות את ההגדרה.
התקנת Docker על Ubuntu 24.04 ו-26.04 LTS
ב-Ubuntu מתקינים את Docker מהמאגר הרשמי של Docker, במקום מהחבילה docker.io שבמאגרי ההפצה, כדי לקבל את הגרסאות העדכניות ביותר ישירות מ-Docker. ההוראות זהות ל-Ubuntu 24.04 ול-Ubuntu 26.04, ומתאימות את עצמן לגרסה המותקנת באופן אוטומטי.
שלב 1: הסרת חבילות מתנגשות (רשות)
אם הותקנו בעבר בשרת חבילות Docker מהמאגרים של Ubuntu, או חבילות תואמות כמו podman-docker, מומלץ להסיר אותן כדי למנוע התנגשויות. בשרת חדש אפשר לדלג על שלב זה.
for pkg in docker.io docker-doc docker-compose docker-compose-v2 podman-docker containerd runc; do sudo apt-get remove $pkg; doneשלב 2: הוספת מפתח ה-GPG והמאגר של Docker
עדכנו את רשימת החבילות, התקינו את הכלים הנדרשים והורידו את מפתח ה-GPG של Docker, שמשמש לאימות החבילות, לקובץ /etc/apt/keyrings/docker.asc:
sudo apt update
sudo apt install -y ca-certificates curl
sudo install -m 0755 -d /etc/apt/keyrings
sudo curl -fsSL https://download.docker.com/linux/ubuntu/gpg -o /etc/apt/keyrings/docker.asc
sudo chmod a+r /etc/apt/keyrings/docker.ascלאחר מכן הוסיפו את המאגר לקובץ /etc/apt/sources.list.d/docker.list ועדכנו שוב את רשימת החבילות. החלק בפקודה שקורא את הקובץ /etc/os-release מחזיר את שם הקוד של גרסת Ubuntu, למשל noble ב-Ubuntu 24.04, ולכן אותה פקודה מתאימה לכל גרסה נתמכת:
echo \
"deb [arch=$(dpkg --print-architecture) signed-by=/etc/apt/keyrings/docker.asc] https://download.docker.com/linux/ubuntu \
$(. /etc/os-release && echo "$VERSION_CODENAME") stable" | \
sudo tee /etc/apt/sources.list.d/docker.list > /dev/null
sudo apt updateשלב 3: התקנת Docker Engine ו-Docker Compose
sudo apt install -y docker-ce docker-ce-cli containerd.io docker-buildx-plugin docker-compose-pluginמדובר באותן חמש חבילות שהותקנו ב-AlmaLinux. ב-Ubuntu השירות עולה אוטומטית בסיום ההתקנה ומוגדר לעלות בכל הפעלה של השרת. את מצב השירות אפשר לבדוק בפקודה:
sudo systemctl status dockerאם השירות אינו פעיל, הפעילו אותו בפקודה sudo systemctl enable --now docker.
שלב 4: בדיקת ההתקנה
docker --version
docker compose version
sudo docker run hello-worldכמו ב-AlmaLinux, הופעת ההודעה Hello from Docker! מאשרת שההתקנה הושלמה בהצלחה.
הרצת Docker ללא sudo
כברירת מחדל, רק המשתמש root ומשתמשים בקבוצה docker יכולים לעבוד מול שירות Docker. הקבוצה נוצרת אוטומטית בהתקנה, וכדי לעבוד עם משתמש רגיל ללא sudo, הוסיפו אותו אליה:
sudo usermod -aG docker $USERהמשתנה $USER מוחלף בשם המשתמש המחובר. החברות בקבוצה נכנסת לתוקף בהתחברות הבאה, ולכן יש להתנתק ולהתחבר מחדש לשרת. לחלופין, הפקודה newgrp docker מחילה את השינוי במסוף הנוכחי. לאחר מכן, הפקודה docker run hello-world תעבוד ללא sudo.
חשוב לדעת: חברות בקבוצה docker מעניקה הרשאות השקולות להרשאות root, משום שמשתמש ששולט ב-Docker יכול להפעיל קונטיינר עם גישה מלאה למערכת הקבצים של השרת. הוסיפו לקבוצה רק משתמשים מהימנים. לסביבות שדורשות הפרדה מחמירה יותר, Docker מציע גם מצב Rootless, שבו גם מנוע Docker עצמו רץ ללא הרשאות root.
Docker וחומת האש (Firewall)
Docker מנהל בעצמו חוקי iptables או nftables, כדי לנתב תעבורה אל הקונטיינרים ומהם. כאשר ממפים פורט של קונטיינר לשרת (Publish), בהגדרה ports בקובץ Compose או בדגל -p של docker run, Docker פותח אותו ברמת חוקי הרשת שלו, והתעבורה אליו עלולה לעקוף חלק מהחוקים שהוגדרו בכלים כמו firewalld או ufw.
לכן מומלץ למפות רק פורטים שנדרשים מבחוץ. שירותים פנימיים, כמו מסד נתונים, אינם צריכים מיפוי פורט כלל, כי הקונטיינרים מתקשרים ביניהם ברשת הפנימית של Docker. את הפורט של שירות שצריך להיות זמין רק מתוך השרת עצמו, למשל מאחורי Reverse Proxy, ממפים לכתובת 127.0.0.1 בלבד:
ports:
- "127.0.0.1:8080:80"שמירת נתונים עם Volumes
קונטיינרים נועדו להיות זמניים: כאשר מוחקים קונטיינר ויוצרים אותו מחדש, למשל בעדכון גרסה, כל מה שנכתב בתוכו נמחק. לכן את הנתונים החשובים שומרים מחוץ לקונטיינר, באחת משתי דרכים:
Volume: אחסון ש-Docker יוצר ומנהל בעצמו, בנפרד מהקונטיינר, כברירת מחדל בתיקייה
/var/lib/docker/volumes. זו הדרך המומלצת למסדי נתונים ולנתוני יישומים.Bind Mount: מיפוי של תיקייה קיימת בשרת לתוך הקונטיינר, שנוח במיוחד לקובצי הגדרות ולקוד בזמן פיתוח.
לדוגמה, כך יוצרים Volume ומפעילים מסד נתונים MariaDB ששומר בו את הנתונים:
docker volume create db-data
docker run -d --name db -e MARIADB_ROOT_PASSWORD=change-me -v db-data:/var/lib/mysql mariadb:ltsגם אם הקונטיינר db יימחק, הנתונים נשארים ב-Volume, וקונטיינר חדש שיופעל עם אותו Volume ימשיך מאותה נקודה. את רשימת ה-Volumes בשרת מציגה הפקודה docker volume ls. מומלץ לגבות את ה-Volumes החשובים באופן קבוע, בנוסף לגיבוי השרת עצמו.
פקודות Docker שימושיות
הפקודות הבאות ילוו אתכם בעבודה היומיומית עם Docker:
פקודה | תיאור |
|---|---|
| הקונטיינרים שפועלים כעת |
| כל הקונטיינרים, כולל קונטיינרים שנעצרו |
| האימג'ים השמורים בשרת |
| הורדת אימג' מ-Docker Hub |
| הצגת הלוגים של קונטיינר ומעקב אחר שורות חדשות |
| פתיחת מסוף בתוך קונטיינר פעיל |
| עצירת קונטיינר |
| מחיקת קונטיינר שנעצר |
| הפעלת כל השירותים שבקובץ Compose ברקע |
| הלוגים של כל השירותים בפרויקט |
| עצירה ומחיקה של הקונטיינרים והרשת, תוך שמירה על ה-Volumes |
| נפח הדיסק שתופסים אימג'ים, קונטיינרים ו-Volumes |
עדכון Docker והאימג'ים
מאחר ש-Docker הותקן מהמאגר הרשמי, הוא מתעדכן יחד עם שאר חבילות המערכת. ב-AlmaLinux:
sudo dnf -y updateוב-Ubuntu:
sudo apt update && sudo apt upgrade -yעדכון המנוע מפעיל מחדש את שירות Docker, ובמהלכו הקונטיינרים נעצרים. כדי שיחזרו לפעול אוטומטית, הגדירו להם מדיניות הפעלה מחדש, כמו restart: unless-stopped בדוגמת ה-Compose שלמעלה, ובצעו את העדכון בחלון תחזוקה מתוכנן.
לעדכון היישומים עצמם לגרסאות חדשות של האימג'ים, הריצו בתיקיית הפרויקט:
docker compose pull
docker compose up -dCompose יוריד את האימג'ים העדכניים ויחליף רק את הקונטיינרים שהאימג' שלהם השתנה.
שרת VPS ל-Docker, מוכן לעבודה
Docker ו-Docker Compose הם הדרך המודרנית להריץ יישומים בשרת: סביבה זהה בכל מקום, בידוד בין יישומים, פריסה מהירה ועדכונים פשוטים. אם אתם מעדיפים להתחיל לעבוד מיד, ללא התקנות והגדרות, שרת VPS ל-Docker מגיע עם Docker מותקן ומוגדר על ידי הצוות שלנו, ומוכן להרצת הקונטיינרים שלכם:
AlmaLinux, Rocky Linux או Ubuntu לבחירה, עם גישת SSH מלאה כמשתמש root
חוקי Firewall שמוגדרים מראש לשרת
גיבוי Snapshot אחד בחודש, הכלול בכל המסלולים
גרפי ניטור של ניצול המעבד, הזיכרון, הדיסק והתעבורה
הגדלת מעבדים, זיכרון ודיסק בכל שלב, ללא התחייבות מעבר לחודש השירות הנוכחי
לבחירת מסלול בשרת VPS ל-Docker
מעדיפים להתקין בעצמכם לפי המדריך? שרת VPS Linux עם גישת root מלאה מתאים לכך בדיוק.
תגובות (0)
תגובות (0) הוספת תגובה
עדיין אין תגובות. אפשר להיות הראשונים.
הוספת תגובה